בלי זימים ובלי כנפיים, כבר אחר הצהריים, את תגלי את המחבוא שלי –  כאן, מתחת לשמיכה, עם ערימת טישויים, קול של חמור ותודעה עצמית של תולעת. כן, זה היה כנראה וירוס, אולי של שפעת, אני לא יודעת מה בדיוק, נכון, אמנם בלי חום,  אבל מאלה שלא נגמרים מה שאת לא עושה, וגם לא … המשך לקרוא סתם בן אדם – אוכל, שותה, נרדם